נועה אברהםVIEW PROFILE →
ארגונים בישראל צפויים להשקיע כ-1.04 מיליארד דולר בבינה מלאכותית ב-2026
לפי חברת המחקר STKI, ארגונים בישראל צפויים להשקיע כ-1.04 מיליארד דולר בבינה מלאכותית בשנת 2026, שהם 8.8% מתקציב ה-IT. עד שנת 2029 הסכום צפוי לזנק בכ-75%.
הבינה המלאכותית בישראל עוברת בהדרגה משלב הניסוי לשלב היישום המלא. לפי נתונים חדשים, ארגונים במגזר העסקי והציבורי מתחילים להקצות משאבים משמעותיים לתחום, כחלק מאסטרטגיה עסקית ארוכת טווח ולא רק כפיילוטים בודדים. מדובר בשינוי תפיסתי של ממש בגישה לטכנולוגיה.
יותר ממיליארד דולר בשנה אחת
הנתון המרכזי מרשים בהיקפו. על פי ההערכות, ארגונים בישראל צפויים להשקיע כ-1.04 מיליארד דולר בבינה מלאכותית במהלך שנת 2026. סכום זה מהווה 8.8% מכלל תקציב טכנולוגיית המידע בישראל, המוערך בכ-11.7 מיליארד דולר לאותה שנה, ומעיד על מקום מרכזי שתופס התחום.
צמיחה של 75% עד 2029
המגמה צפויה להתחזק בשנים הקרובות. לפי התחזיות, ההשקעות בבינה מלאכותית צפויות להגיע לכ-1.82 מיליארד דולר עד שנת 2029. מדובר בגידול של כ-75% בתוך שלוש שנים בלבד, נתון שמעיד על אמון גובר של מנהלים וארגונים ביכולת של הטכנולוגיה לייצר ערך עסקי אמיתי ומדיד.
מקור הנתונים
הנתונים פורסמו על ידי חברת המחקר והייעוץ STKI, המתמחה בניתוח שוק הטכנולוגיה בישראל. בין הדוברים שהציגו את הממצאים היו עינת שומעוני, סגנית נשיא ואנליסטית בכירה ב-STKI, וכן אילן ינובסקי, סגן נשיא בכיר לפתרונות אסטרטגיים בחברת נס. גורמים אלה מעניקים לנתונים משקל מקצועי רב.
תקועים בשלב שלוש
לצד המספרים המעודדים, עולה גם אתגר מרכזי. לפי הממצאים, ארגונים רבים בישראל נותרים תקועים בשלב השלישי של אימוץ הבינה המלאכותית, שלב של עיצוב מחדש של תהליכים. הקושי הוא להתקדם לשלב הרביעי, שבו הטכנולוגיה מוטמעת בקנה מידה ארגוני רחב ומלא בכל רחבי החברה.
עינת שומעוני מ-STKI מסכמת את המצב באמירה קולעת. לדבריה, צווארי הבקבוק בעולם ה-IT אינם נעלמים, אלא רק משנים את מיקומם. כלומר, גם כשארגון פותר בעיה אחת בתהליך האימוץ, נוצר לרוב חסם חדש במקום אחר, מה שהופך את המעבר לשלב הבא למאתגר במיוחד ולתובעני.
היכן ה-AI פעיל ביותר
כשבוחנים היכן הבינה המלאכותית כבר עובדת בפועל, מתגלה תמונה ברורה. התחום הבולט ביותר הוא הגברת הפרודוקטיביות האישית, שבו כ-73% מהארגונים כבר עושים שימוש בטכנולוגיה. אחריו מגיע תחום חילוץ המידע ממסמכים, שבו כ-66% מהארגונים מיישמים כלים מבוססי בינה מלאכותית באופן שוטף.
פיתוח קוד וצ'אטבוטים
תחומים נוספים מצויים בצמיחה מהירה. השימוש בבינה מלאכותית לפיתוח קוד זינק מ-48% ל-70% מהארגונים, נתון שמדגיש עד כמה הכלים הללו הפכו לחלק בלתי נפרד מעבודת המפתחים. גם השימוש בצ'אטבוטים לשירות לקוחות צפוי לגדול, מ-35% לכ-50% מהארגונים בשנים הקרובות.
המגמות הללו מלמדות על אימוץ רחב וגובר בכל שכבות הארגון. הבינה המלאכותית אינה עוד כלי של מחלקה בודדת, אלא הופכת בהדרגה לתשתית רוחבית שנוגעת כמעט בכל תפקיד. מפיתוח תוכנה ועד לשירות לקוחות, הטכנולוגיה מוצאת את דרכה אל תוך שגרת העבודה היומיומית של ארגונים רבים.
מפיילוט לאסטרטגיה
המשמעות העמוקה של הנתונים היא שינוי הגישה עצמה. בשנים האחרונות התמקדו החברות בעיקר בניסויים ובפיילוטים זהירים, כדי לבחון את הפוטנציאל. כעת, ההשקעה הגדולה מעידה על כך שהבינה המלאכותית עברה מסטטוס של ניסוי לסטטוס של רכיב מרכזי בתוכניות העבודה השוטפות של הארגון.
מעבר כזה אינו פשוט ליישום. הוא דורש לא רק תקציב, אלא גם שינוי תרבותי, הכשרת עובדים ובנייה של תשתיות מתאימות. דווקא הפער בין הרצון להשקיע לבין היכולת להטמיע בפועל הוא שמסביר מדוע ארגונים רבים מתקשים לתרגם את התקציבים הגדולים להצלחה עסקית מדידה וברורה.
בסופו של דבר, התמונה המצטיירת בישראל היא של שוק בשל ומתקדם, אך גם כזה שעדיין מחפש את דרכו. השקעה של יותר ממיליארד דולר מעידה על מחויבות אמיתית לבינה מלאכותית, אך ההצלחה תימדד לא בגובה התקציב, אלא ביכולת של הארגונים לעבור סוף סוף לשלב ההטמעה המלאה והרחבה.
