נועה אברהםVIEW PROFILE →
מהאנטיבודי אל האלגוריתם: כך הפך גילוי התרופות מבוסס בינה מלאכותית לזירת הצמיחה הבאה של ישראל
כשמדברים על בינה מלאכותית בישראל, בדרך כלל חושבים על סייבר ושבבים. אבל בשקט, במעבדות, צומחת זירה חדשה: גילוי תרופות מבוסס AI, שכבר רשמה את האקזיט הראשון שלה.
כשמדברים על בינה מלאכותית בישראל, הכותרות שמורות בדרך כלל לסייבר, לשבבים ולמודלי שפה גדולים. אבל הרחק מהזרקורים, בתוך מעבדות ומרכזי מחקר, מתרחשת מהפכה שקטה בזירה אחרת לגמרי: גילוי תרופות בעזרת בינה מלאכותית. במקום להסתמך רק על ניסוי וטעייה במבחנה, אלגוריתמים לומדים כיום לתכנן מולקולות ונוגדנים על המסך, ומקצרים תהליכים שנמשכו שנים.
האקזיט הראשון של פארמה מבוססת בינה מלאכותית
נקודת המפנה הסמלית הגיעה בתחילת 2026, כאשר חברת insitro האמריקאית הודיעה על רכישת החברה הישראלית CombinAbleAI. לפי הדיווחים מדובר באקזיט הראשון אי פעם של חברת פארמה מבוססת בינה מלאכותית בישראל. CombinAbleAI נוסדה ב-2023 על ידי ד"ר דריה קוך וד"ר נועם כץ, בתוך סטודיו היזמות AION Labs שבסיסו ברחובות, וסימנה בכך גבול חדש לתעשייה המקומית.
מיליארדי חלבונים על המסך
מה בעצם עושה החברה שנרכשה? CombinAbleAI פיתחה פלטפורמה חישובית שמתכננת וממטבת נוגדנים טיפוליים בתוך הסימולציה, עוד לפני שנוגעים במעבדה הפיזית. השילוב של למידת מכונה עם סימולציה מולקולרית מאפשר לסרוק מרחב עצום של אפשרויות ולזהות את המועמדים המבטיחים ביותר. אצל הרוכשת, insitro, הטכנולוגיה משתלבת בפלטפורמת TherML החדשה, שנועדה לתכנן מולקולות קטנות, נוגדנים וביולוגיים מורכבים אחרים.
המנוע שמאחורי הקלעים: מודל AION Labs

הסיפור של CombinAbleAI אינו מקרי, אלא תוצאה של מודל מכוון. AION Labs הוא סטודיו יזמות שהוקם על ידי ענקיות תרופות כמו פייזר, אסטרהזניקה, מרק KGaA וטבע, יחד עם אמזון ווב סרוויסס וקרנות הון סיכון. הרעיון הוא לקחת אתגרים אמיתיים מעולם הפארמה ולהפוך אותם לסטארטאפים שמפתחים כלי בינה מלאכותית ייעודיים, כך שמעבדת מחקר וחברה מסחרית נבנות יחד מהיום הראשון.
לא לבד בזירה
CombinAbleAI רחוקה מלהיות שחקנית בודדת. חברת Converge Bio, שנוסדה ב-2024, גייסה סבב A בהיקף של 25 מיליון דולר מקרן Bessemer, ובסך הכול צברה כ-30 מיליון דולר. הפלטפורמה שלה נשענת על מודלי בינה מלאכותית כדי לסייע בזיהוי מטרות תרופתיות, בעיצוב נוגדנים ובאופטימיזציה של חלבונים. יחד, החברות הללו מציירות תמונה של אקוסיסטם מקומי שלם שמתגבש סביב הצומת של ביולוגיה ואלגוריתמים.
האתגר לשנים הבאות יהיה לתרגם את ההבטחה הטכנולוגית לתרופות שבאמת מגיעות אל המטופלים ועוברות את משוכות הרגולציה והניסויים הקליניים. אך המגמה כבר ברורה: ישראל, שידועה בכישרון שלה גם בבינה מלאכותית וגם במדעי החיים, מחברת בין שני העולמות הללו לכדי זירת צמיחה חדשה. האקזיט הראשון בתחום הוא כנראה רק ההתחלה של סיפור ארוך בהרבה.






